בית הנית , או המעון , מספק לאדם את אחד הצרכים החשובים שלו - קורת גג . הבית מעניק לאדם מחסה מפני תהפוכות מזג האויר , מפני חיות וחרקים העלולים לפגע בו לרעה , ומשרה עליו בטחון והרגשת שיכות . לפני שלמד האדם לבנות , מצא מעונות טבעיים והשתמש בהם , ממש כשם שנוהגות חיות הבר . הוא מצא מחסה בעצים , מתחת לצוקים ולסלעים גדולים ובתוך מערות . במקומות אחרים חפר האדם בורות באדמה והתגורר בהם . הבתים הראשונים שהקים האדם היו גסים ביותר . יתכן שלא היו אלה אלא ענפים שנערמו יחד ליד סלע . אולם במרוצת הדורות למד האדם להתקין לעצמו כלים פשוטים , תחלה מאבן ואחר כך ממתכת , שסיעו לו לבנות מעונות איתנים ויפים יותר האדם בנה את מעונו מכל חמר שנמצא לו ואשר התאים לתכליתו . הוא השתמש בעצים ובקלפתם , בעשבים יבשים , בעורות של חיות ובחמר במקום שהעצים היו מעטים , למד להניח אבנים זו על גבי זו ולבנות לו מהן בית . במקומות שונים ראה , כי הוא יכול לבנות לו מעון מן האדמה עצמה . הוא למד לגבל לבנים קטנות מחמר וליבשן בשמש , ולהניח אותן זו על גבי זו . ככל שהתקדמה התרבות כן שפר האדם את מעונו . הוא לא הסתפק עוד במעון שנתן לו חסות בלבד ...
إلى الكتاب