תפרסת אכלוסיה אפן התחלקותה של אכלוסית עיר , אזור , מדינה או יבשת בין אזורים צפופי אכלוסין לאזורים דלי אכלוסין , בין ערים לכפרים , וכיוצא באלה . מבחינים בין תפרסת אכלוסיה שויונית , כלומר , התחלקות שוה פחות או יותר של האכלוסיה על פני אזור או מדינה , ובין תפרסת בדולית , כלומר , התחלקות לא שוה , עם אזורים צפופי אכלוסין בחלק מן האזור או המדינה , לעמת אזורים דלילי אכלוסין . תפרסת שויונית פחות או יותר קימת רק במדינות שבכל שטחן שוררים תנאים פיסיים ואקלימיים דומים . דגמה למדינה כזאת היא הונגריה , אם כי גם בה שוררת , כמובן , צפיפות גדולה יותר בבירה ( בודפשט ) ובסביבותיה . מצב דומה שורר בפורטוגל . ואלו מדינת ישראל היא דגמה מבהקת של תפרסת אכלוסיה בדולית : כ - 95 אחוזים מתושביה מרכזים במחציתה הצפונית , ורק כחמשה אחוזים יושבים במחציתה הדרומית , בנגב . אולם הדגמה המבהקת ביותר לתפרסת בדולית היא מצרים : כמעט כל אכלוסיתה מרכזת בדלתה של הנילוס וברצועה צרה משתי גדותיו , ובסך הכל על פני פחות מארבעה אחוזים מכלל שטח המדינה . ברב המדינות בעולם תפרסת האכלוסין היא במצב בינים כלשהו בין שתי האפשריות הקיצוניות . א...
إلى الكتاب