תפלין שני " בתים", המכנים גם טוטפות , שהם תבות עשויות עור שחר . ה " בתים " מכילים מגלות קלף קטנות עשויות מעור בהמה טהורה , ובהן כתובות ארבע פרשיות מן התורה , שבהן נזכרת מצות הנחת התפלין . במצוה זו מחיבים יהודים שומרי מצוות מגיל בר מצוה ואילך . מניחים תפלין מדי בקר בתפלת שחרית על המצח ועל יד שמאל , ונשארים עמם במשך כל התפלה . בשבתות ובימי חג ומועד אין מניחים תפלין . האבל על המת פטור מהנחת תפלין . בתשעה באב , שבו מתאבלים על חרבן בית - המקדש , מניחים תפלין בתפלת מנחה , ולא כרגיל בתפלת הבקר . הפרשיות וסדר כתיבתן הפרשיות הכתובות בתפלין הן : " קדש"( שמות יג א - י ) . שבה נאמר : " והיה לף לאות על ידף ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה'בפיף , כי ביד חזקה הוציאך ה'ממצרים", " והיה כי יבאך"( שמות יג יג - כא ) ; " שמע"( דברים ו ד - ט ) ; " והיה אם שמוע"( דברים יא יג - כא ) . המשמעות הסמלית של הנחת התפלין היא חקיקת תכנן של הפרשיות - אהבת ה'וגאלת העם משעבוד מצרים - בלב כל יהודי מדי בקר , בעת תפלת שחרית . הפרשיות כתובות בדיו על קלף בידי סופר סת"ם . המהדרים במצוות בודקים אותן מפעם לפעם כדי לודא שהאותי...
إلى الكتاب