רב ( אבא בר איבו ) הראשון באמוראי בבל במאה השלישית . הקים ישיבה ובית - דין בסורא , ונודע בידיעותיו הרחבות בתורה ובהלכה . רב נולד בכפרי שבבבל ונפטר בשנת 246 . דודו , רב חיא בר אבא , שעלה לארץ - ישראל כדי ללמד בישיבה של רבי יהודה הנשיא , לקחו עמו לארץ . רב למד תחלה בישיבה של דודו בצפורי ואחר כך אצל רבי יהודה הנשיא עצמו . הוא היה תלמיד חרוץ ובנוסף ללמודי קדש למד טבע והתענין בחקלאות . בזכות מוריו הגדולים ובקיאותו הרבה בתורה ובהלכה , התר לו לחלק על דברי התנאים . רב , שכנה גם אבא אריכא , כנראה בגלל קומתו הגבוהה , חי בארץ - ישראל עד גיל ארבעים וארבע , ובשנת 219 חזר לבבל . תחלה הוא ישב בנהרדעא ואחר כך הקים ישיבה ובית - דין בעיר סורא , ובה הניח את היסוד לתלמוד הבבלי . הוא היה בקי בהלכה ובאגדה , ומימרותיו שקפו את דעותיו ואת החיים בתקופתו . בימיו היה נהוג להשיא צעירים בלי שהחתן והכלה יראו זה את זה לפני החפה . ועל כך אמר רב : " אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה , שמא יראה בה דבר מגנה ותתגנה עליו " , קדושין מא , א ) . החשיבות הרבה שיחס ללמוד התורה מתבטאת גם באמרתו : " לעולם יעסק אדם בתורה ובמצוות ,...  إلى الكتاب
אנציקלופדיה אביב בע"מ