אגרת חוב ניר ערך שמוציאים מדינות , עיריות , בנקים או חברות , כאשר הם זקוקים להון נוסף לממון ויעלותיהם . אגרת החוב היא מעין הלואה שלווים גופים אלה מאזרחי המדינה . הלואה זו נפרעת בדרך כלל לאחר שנים אחדות . כאשר הממשלה רוצה לבצע תכנית לאמית מיחדת כמו קליטת עליה , רכישת נשק או ממון פעלה צבאית גדולה ואין בידה די כסף לכך , היא פונה לצבור אזרחיה שיקנו אגרות חוב . אמנם היא יכולה להדפיס עוד כסף או לבקש הלואות מבנקים או ממוסדות ממון אחרים , אך דרכים אלה יקרות ומשפיעות לרעה על המצב הכלכלי במדינה . אגרת החוב היא שטר שהאזרח מקבל תמורת הכסף ששלם , ועליה מדפס סכום ההלואה שנתן ומועד הפרעון שלה . הקונה אגרת חוב מבטח לו שיקבל רבית קבועה , שלא כבעל מניה , המקבל דיבידנד - כלומר , חלק מרוחי החברה - שגבהו תלוי בטיב העסקים . בישראל נהוגים שני בסיסים להצמדה : מדד המחירים לצרכן ( מדד יקר המחיה ) ושער החליפין של דולר ארצות - הברית . רב אגרות החוב צמודות לאחד המדדים האלה . ההצמדה מבטיחה את שמירת ערך הכסף המשקע . כלומר , ערכן של אגרות החוב משתנה בהתאם לשנויי המדד או לשנויים בשער החליפין של מטבע החוץ . מדד סחירים ...
إلى الكتاب