נדר שבועה שאדם נשבע , ובה הוא מתחיב לעשות מעשה כלשהו כלפי אלוהים . לנדר יש תקף של מצוה וזה שאינו מקימו צפוי לענש משמים . בתירה מובאים הדינים הנוגעים לנידר הנדר , ובמשנה ובתלמוד , במסכת נדרים , יש פרוט החובות המוטלות על הנודר . חקי הנדרים נקבעו על סמך התפיסה , כי בנוסף למצוות הדת החלות על כל יהודי , יכול אדם בישראל לקבל על עצמו התחיבות אישית , שאם בטאה בצורה מסימת , היא מחיבת אותו ומקבלת תקף של מצוה דתית . כשאדם נודר נדר , הוא נשבע בשם האלוהים ובכך הופך אותו לעד . לכן אם הנודר אינו מקים את נדרו , הוא צפוי לענש בידי שמים . הדת היהודית אינה רואה בעין יפה נדירת נדרים ; רק נדרים למעשי צדקה זוכים להערכה . בדרך כלל נדרו בני האדם להקריב קרבן לה'או להביא לו מעשר . כזה היה נדרו של יעקב אבינו , שבשעה קשה נדר לתת מעשר מהונו לבית - האלוהים ( בראשית כח כ ) . דגמה אחרת לנדר רצוי היא הנדר שנדרה חנה , אמו של שמואל הנביא , בעודה עקרה , להקדיש את בנה לאלוהים ( שמואל א , א יא ) . לעמת זאת , גנו חז"ל והוקיעו את נדרו של יפתח שכתוצאה ממנו מתה בתו . נדר הנוגד את מצוות הדת אינו בעל תקף . למשל , אם נדר אדם שלא ...  إلى الكتاب
אנציקלופדיה אביב בע"מ