נדידת בעלי - חיים מעבר בעלי - החיים ממקום למקום לצרך רביה , מציאת מזון ומציאת מקומות מחיה חדשים . התופעה של נדידת בעלי - חיים הרשימה את האדם מאז ימי קדם . התנ"ך מספר על הארבה ( למשל , בספר יואל א ) , שנדידתו היתה גורמת נזקים כבדים לשדות שזרע האדם . כן מתארת בתנ"ך נדידתם של מיני עופות : " גם חסידה בשמים ידעה מועדיה , ותור וסיס [ סיס ] ועגור שמרו את עת באנה " ( ירמיהו ח ז ) . גם בתרביות עתיקות אחרות התרשמף בני האדם מנדידת בעלי - החיים , אך לא ידעו להסביר את מקורה ואת סבותיה . כיום מכיר המדע מינים רבים של בעלי - חיים הנוהגים לנדד . ביניהם חרקים , פרפרים שונים ואף חליתנים : צבים , בני מחלקת הזוחלים , דגים , יונקים ובעקר עופות . אולם רבית מן הסבות לנדידה , ובעקר דרכי הנדודים , עדין אינן נהירות . נדידת חיות המים נדידות הדגים הגדולות הן בעקר לצרך רביה . כך נודד הצלופח מנחלי אירופה וישראל לאוקינוס האטלנטי , מרחק של אלפי קילומטרים , כדי להטיל את ביציו בים סרגסום שבמערב האוקינוס האטלנטי . הזחלים הבוקעים מביצי הצלופח נודדים שלוש שנים עד שהם מגיעים בחזרה לנחלי אירופה ולנהרותיה , ואף לנחלי ישראל . ...
إلى الكتاب