יום הכפורים היום הקדוש ביותר בשנה בדת היהודית . חל ביום י ( עשרה ) בתשרי . זהו יום צום ותפלה , שעקרה בקשת סליחה מאלוהים וזכיה בכפרת עוונות . יום הכפורים וראש השנה הם " הימים הנוראים". יום הכפורים הוא היום האחרון בעשרת ימי תשובה , שתחלתם בראש השנה . שמו של יום הכפורים בא לו מן הכתוב בתורה : " כי - ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם , לפני ה'תטהרו"( ויקרא טז ל ) . כשישב ישראל על אדמתו , לפני חרבן בית - המקדש , היו משחררים את העבדים ביום הכפורים של שנת היובל . כשהיה בית - המקדש קים , היה הכוהן הגדול נכנס ביום הכפורים לקדש הקדשים שבמקדש , שאסור היה בכניסה כל ימות השנה , ביום זה הקריב הכוהן הגדול בעצמו קרבנות , כדי לכפר על הכוהנים ועל כל העדה על החטאים שדבקו בהם . בימי בית שני היו מכינים את הכוהן הגדול לתפקידו . במשך שבעה ימים היו מבודדים אותו בלשכה בבית - המקדש , ובכל יום היו הכוהנים קוראים לפניו מן התורה על סדר עבודת יום הכפורים . יום הכפורים הוא החג היחיד בשנה , שחלים בו כל אסורי המלאכה כמו בשבת , על כן נקרא " שבת שבתון". הוא גם היום היחיד בשנה , שבו מתפללים חמש תפלות : ערבית , שח...
إلى الكتاب