קונסטנטינוס הגדול קיסר רומי משנת 306 לספירה . הצליח אחרי מאבק פנימי להשתלט על הקיסרות . הוא הרחיב את תחום שלטונו במזרח , אחד מחדש את הקיסרות , והעתיק את בירתה מרומא לביזנטיון , ושמה החלף לקונסטנטינופול . אף שלא התנצר בעצמו נתן עדיפות לכנסיה הנוצרית ברחבי הממלכה ואף התערב בעניניה . חי בשנים 270 - 337 . אביו , קונסטנטיוס נלורוס , היה אחד מקיסרי רומי . באותה תקופה נחלק השלטון בקיסרות בין ארבעה שליטים , כששני השליטים העליונים מכנים " אוגוסטוס " ושני יורשיהם לעתיד קרויים " קיסר " . אחרי מות קונסטנטיוס האב נאבק קונסטנטינוס בנו על השלטון . בקרבות שנטשו בין השנים 306 - 312 הוא הצליח לבסס את שלטון היחיד שלו בחלקה המערבי של הקיסרות . בשנת 312 כבש את צפון איטליה וצעד לעבר רומא . בשנת 313 פרסם קונסטנטינוס , יחד עם ליקיניוס ה " אוגוסטוס " שליט המזרח , את " האדיקט של מילנו " . בפסק הלכה או צו מלכותי זה התרה לראשונה פעלתה של הכנסיה הנוצרית ברחבי הקיסרות ונתנה לה העדפה על פני הדתות האחרות . קונסטנטינוס עצמו לא התנצר ואף נשא בתאר " הכוהן הגדול " של הדת הרומית האלילית , אך במרוצת הזמן היה למעין שליט עלי...
إلى الكتاب