עמוס נביא בישראל , שהיה מן הנוקדים - מגדלי הצאן . עמוס נבא במחצית המאה ה - 8 לפני הספירה . על - שמו הספר השלישי בקבץ תרי - עשר . מוצאו של עמוס מתקוע , ששכנה ביהודה , כנראה מדרום לבית לחם . אולם פעילותו כנביא היתה בשומרון , בעקר בבית אל שבתחום ממלכת ישראל , " בימי עזיה מלך יהודה , ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל , שנתים לפני הרעש " . בתקופה שבה התנבא עמוס הגיעה ממלכת ישראל , שספחה לתחומה את ארם דמשק עד לבוא חמת , לעצמה צבאית ומדינית ולרוחה כלכלית . נוצר בה מעמד של מתעשרים , שחיו חיי מותרות ושאננות ועשקו את דלת העם . תופעות אלה של נוון חברתי ושל שחיתות מוסרית הוקיע עמוס בנבואותיו . המוסר עדיף על הקרבת הקרבנות לדעתו של עמוס , אין טעם בפלחן הדתי במקדשים כל עוד ממשיכים למכר " בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים " ( ב ו ) . האמונה האמתית בה'מחיבת שלמות מוסרית : " שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט " ( ה טו ) . עמוס תעב את " פרות הבשן אשר בהר שומרון , העושקות דלים , הרוצצות אביונים " ( ד א ) , ואת חיי התפנוקים של " השוכבים על מטות שן , וסרוחים על ערשותם " ( ו ד ) . הוא התנבא על הפרעניות הצפויות להם בי...
إلى الكتاب