מנשה בן חזקיהו מלך יהודה במשך 55 שנים , ככל הנראה בין השנים 698 - 642 לפני הספירה . התנ"ך מציגו כמלך חוטא , שהכעיס את ה'במעשיו הרעים יותר מכל מלך אחר . מנשה , בנם של חזקיהו וחפציבה , עלה על כסא המלכות בהיותו בן שתים - עשרה בלבד . לפי הסברה , מלך במשך כעשר שנים יחד עם חזקיהו אביו . בימי מלכותו היתה אשור הממלכה החזקה ששלטה באזור . מנשה היה משעבד לאשור ואף גלה כלפיה נאמנות רבה . הוא נמנה עם שנים - עשר " מלכי עבר הנהר " , שאסרחדון מלך אשור הטיל עליהם עבודת מס לבנות לו ארמון בעיר נינוה . בשנת 668 לפני הספירה , כאשר יצא אשורבניפל מלך אשור למסע כבוש במצרים , השתתף בו גם צבא ממלכת יהודה . בספר מלכים ב מצג מנשה , בנו של חזקיהו הצדיק , כרשע גמור . מנשה עבד את אלוהי הנכר , העז להציב בבית - המקדש את פסל האשרה ואף בנה " מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה"' ( מלכים ב כא ה ) . הוא הקריב את בנו למלך והרבה לשאל בעצת אובות וידעונים . הוא מאשם בכך שהטעה את עמו ושפך דם נקיים , ובשל חטאיו נענשה יהודה ברבות הימים בחרבן ובגלות על ידי בבל . חוקרי המקרא מסבירים את נהיתו של מנשה לאלילים הזרים ברצונו למצא חן ...
إلى الكتاب