מנורת הזהב

מנורת הזהב מנורה בעלת שבעה קנים , עשויה כלה מקשה ( חתיכה ) אחת של זהב טהור , שהיתה מצבת במשכן ואחר בבית - המקדש . ברבות הימים הפכה המנורה לסמלה של מדינת ישראל . מנורת המשכן היתה עשויה ששה קנים , שיצאו מן הקנה המרכזי אל שני הצדדים - שלושה בכל צד . הקנים קשטו בגביעים , בכפתורים ובפרחים : " שלושה גביעים משקדים בקנה האחד כפתור ופרח " ( שמות כה לג ) . מקומה של המנורה היה בחלקו הדרומי של המשכן , מול שלחן לחם הפנים . שמן זית זך שמש בה למאור ואהרן , הכוהן הגדול , הוא שהדליק אותה . המנורה כנתה גם בשם " נר התמיד " משום שדלקה תמיד והאירה את המשכן יום וליל . מנורה דולקת זו הפכה לאחד מסמלי בית - המקדש . המנורה בסמל המדינה מנורת שבעת הקנים , ולצדיה שני ענפי זית , נקבעה כסמלה של מדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י"א בשבט תש"ט ( 10.2.1949 ) . המנורה עצבה על פי הדגם המופיע על שער טיטוס ברומא , והשבתה לארץ - ישראל מסמלת את שיבת עם ישראל לארצו ואת קץ הגלות ובנין הארץ . שני ענפי הזית , הנמנה עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ - ישראל ובשמנו הדליקו , את המנורה , מסמלים את הכוהן והשליט , הדת והמדינה ,...  إلى الكتاب