הבנה והבעה 29 פס׳ 2 האדם הממקסם הוא זה שכאשר ניתנת לו רשימת פריטים שעליו לבחור ממנה, הוא יעבור פריט-פריט, ינסה להעריך כל אחד מהם, ורק אחרי שעבר על כל הרשימה יקבל החלטה . גם אז, לרוב, הוא לא יהיה בטוח בהחלטתו . הממקסם חי בתחושה מתמדת של החמצה, הוא מרבה לחשוב מה היה קורה אילו היה מקבל החלטה אחרת, ולכן הוא טרוד בכפייתיות בכל אותן אפשרויות שלא בחר . ככל שיש יותר אפשרויות התסכול גובר והקושי מתעצם . המומחים קובעים שלא מדובר רק בהחלטות הקשורות לרכישה של מוצרים – מדובר בקושי לקבל החלטות במגוון תחומים, כגון בחירת מקצוע, רכישת דירה או בחירת בן זוג . פס׳ 3 בניגוד לממקסם מי שמסתפק במה שיש אינו בוחר בחלופה המיטבית, אלא בהחלטה הטובה די הצורך ( good enough ) . כאשר הוא מחפש מוצר כלשהו, הוא ימצא את הפריט הראשון ברשימה שעונה על הקריטריונים שהגדיר מראש, ויבחר בו בלי להטריד את מנוחתו במחשבות על כל הפריטים שלא בחר בהם . הוא ירגיש טוב עם עצמו ועם הבחירה שלו . באופן כללי אנשים אלו הרבה יותר מאושרים . פס׳ 4 כדי להבדיל בין שני סוגי האנשים נבחן את הדוגמה הזאת : התקבלתם לעבודה חדשה, וכדי להגיע אליה עליכם לנסוע ...  إلى الكتاب
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית