כמה ימים לאחר מכן, רועי חזר מבית הספר לעוד אחר צוהריים של שעמום . כשהם גרו בהרצליה היה לו חוג קָפּוּאֵרָה והוא בדיוק התחיל ללמוד טניס, וכאן לא היה 25 כלום . אימא שלו הראתה לו את החוגים שהציע המַתְנָ"ס הַשְׁכוּנָתִי, ואפילו היה שם חוג קפוארה . אבל הוא התגעגע לדרוֹר המדריך בהרצליה ולא התחשק לו ללמוד כאן . לפחות המחשב שלי נשאר, חשב בזמן שהלך הביתה . אני פשוט אשחק לבדי עד הערב . אבל כשהגיע הביתה חיכה לו פתק משונה שהיה מוּדבק על הדלת : "רד למטה ולך בעקבות הסימנים כדי למצוא את המטמון . " אוף, רטן לעצמו, זו בטח הנעמה הזאת . 30 הילדה הזאת לא עוזבת אותי . אבל רועי בכל זאת הִסתקרן . הוא נכנס הביתה, חימם את הארוחה שהשאירו לו במקרר, אכל וירד במדרגות במהירות . בפעם הראשונה מאז שעברו לכאן הוא הרגיש משהו שהוא לא שעמום או עצב . מתחילים כאן - זה מה שהיה כתוב בגיר על המדרכה ליד הבית שלו . כמה מֶטְרים אחרי הכתובת רועי ראה את החץ הראשון, גם הוא מצויר בגיר על המדרכה . הוא התחיל 35 ללכת בעקבות החיצים . המכולת של דורית החץ האחרון צויר בכיוון הכניסה אל המכולת השכוּנתית שנמצאה במרכז הַמִסְחָרִי הקטן . רועי הסת...
إلى الكتاب