42 ברצף הגאים אקספרסיבי חסר משמעות מילולית מדויקת - "ולא טטי, ולא טטה" - כשכוונתה לבטא את קוצר הרוח, או אף את הזעף שחש החתול נוכח כל אלה הטורחים סביבו ומנסים לפייסו . לפני קריאה הציגו את שמו של השיר ובקשו מהילדים להתבונן באיור . שאלו : מי כועס ? מה בגוף שלו מראה שהוא רוגז ? ( הוא מכונס בעצמו, עיניו צרות ומבטו מלוכסן, ראשו מורכן, זנבו אסוף ) . איך נראה החתול הקטן שמאחור ? אילו יכלו השניים לדבר, מה היה כל אחד מהם אומר ? הפנו את תשומת ליבם של הילדים ליחסי הגודל בין שני החתולים . החתול הרוגז נראה גדול הרבה יותר, כאילו הכעס מעצים את נוכחותו ומאיים על הסובבים אותו . קריאת השיר קראו את השיר במלואו . חשוב לשים לב שבמילה "ברוגז" אין הכוונה למושג "ברוגז" משפת הילדים ( הבי"ת הפותחת נהגית כמו במילה "ברכה" ) , אלא במילה המתארת הימצאות במצב של רוגז ( הבי"ת נהגית כמו במילה "בדיוק" ) . כדאי להקפיד על קריאה מוטעמת ועל סימני הקריאה . השורות שיש בהן הגאים במקום מילים אמורות להיות אקספרסיביות אף שהן חסרות משמעות מילולית ברורה . קריאת השורות בבית השני אמורה לבטא את נחרצותו של החתול הסרבן . לפני הקריאה השני...  إلى الكتاب
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית