ב. שכיחות ושכיחות יחסית

10 , הם יכולים לענות על סעיף לאחר שב סעיף א התלמידים כותבים את השבר המתאים, 36 ב : שליש מ 36 הצבעות הוא 12 הצבעות. לאיש מהמועמדים לא הצביעו 12 תלמידים או יותר (לשחר, המועמדת המובילה, הצביעו 10 תלמידים), ולפיכך אין מועמד שהצביעו לו שליש מהתלמידים לפחות, ויש צורך בסיבוב בחירות נוסף. בהמשך פעילות ,3 בעמוד ,170 התלמידים לומדים לחשב שכיחות יחסית. ההגדרה של שכיחות יחסית קשה להבנה, ולכן ההסבר עוסק במקרה המסוים שבפעילות: השכיחות היחסית של ההצבעה למועמד מסוים היא השבר המייצג את החלק של ההצבעות למועמד הזה מתוך כלל ההצבעות. לאחר מכן התלמידים מתבקשים לחשב את השכיחות היחסית של ההצבעה לכל מועמד. סכום השכיחויות היחסיות של ההצבעות לכל המועמדים שווה ל 1 משום שכל שכיחות מייצגת את החלק היחסי של נתון מסוים מכלל הנתונים ( השלם), וכל השכיחויות יחד הן השלם. כדי להמחיש זאת לתלמידים, אפשר להפנות אותם לדיאגרמת העוגה בעמוד 169 ולהתאים לכל מועמד את השכיחות היחסית שלו: יעל 2 יוני עדי 364 9 36 36 5 הדר 36 10 6 36 36 רותם שחר ב פעילות 4 הפתרון של המשוואה הוא אפשרות ג – המספר .11 תשובה שגויה נפוצה היא .16 הטעות נוב...  إلى الكتاب