הנושא של ספרות רומיות הוא נושא רשות בתוכנית הלימודים של כיתה ה , והפרק מיועד לתלמידים מתקדמים בלבד . מטרת הפרק היא לחשוף את התלמידים לשיטת ספירה השונה משיטת המבנה העשרוני . בפרק הזה ניתנת למורה הזדמנות לשוחח עם התלמידים על היבטים היסטוריים של התפתחות המתמטיקה . הספרות 8 , 7 , 6 , 5 , 4 , 3 , 2 , 1 , 0 ו - , 9 שהן הבסיס של השפה המתמטית שמשתמשים בה בכל ענפי המדע , הטכנולוגיה , הרפואה והמסחר בעולם המודרני , לא היו בשימוש באירופה לפני 800 שנה . שיטת הספירה המקובלת באירופה באותה עת הייתה השיטה הרומית . שיטת הספירה הזאת התפתחה על בסיס שיטות עתיקות יותר , שבהן השתמשו בקו אנכי לייצוג פריט אחד מתוך אוסף פריטים . כך נוצרו המספרים IIII , III , II , I וכדומה . עם זאת הקושי לקרוא את המספרים המייצגים יותר משלושה או ארבעה פריטים הביא להצעת סמלים נוספים , ובדומה לשיטת הגימטרייה , שבה משתמשים באותיות האלף - בית העברי כדי לייצג ספרות ומספרים , השתמשו גם הרומאים באותיות לטיניות גדולות לשם כך . סימנים נוספים בשיטה הרומית הם V למספר X , 5 למספר L , 10 למספר C , 50 למספר D , 100 למספר 500 ו -M למספר . 1 , 0...
إلى الكتاب