סיפרה מחדש : מיכל אילן סילנ וֹ ס הזקן היה המחנך של האל די וֹ ניס וֹ ס . יום אחד הוא השתכר , התנתק מחבורת המלווים שהקיפה את די וֹ ניס וֹ ס , ותעה בדרכו באזור שבו שלט המלך מידס . כשמשרתיו של מידס נתקלו בו הם הביאו אותו לארמון , ושם קיבל אותו מידס בחום , דאג לכל מחסורו ואירח אותו בנדיבות . כשנודע הדבר לאל די וֹ ניס וֹ ס , הוא רצה לגמול למידס על שאירח את המורה שלו . " בקש מה שתרצה " , אמר , " ואני אמלא את משאלתך " . מידס ידע בדיוק למה הוא משתוקק . " אנא ממך " , ביקש מהאל , " עשה שכל שדבר שאגע בו יהפוך לזהב " . ודי וֹ ניס וֹ ס נענה לבקשתו . מידס היה מאושר ממגע הזהב שלו . הוא הושיט את ידו ונגע בכיסא שעליו ישב – הכיסא הפך לזהב . הכף המונחת על השולחן הפכה לזהב תחת אצבעותיו , וכך גם הצלחות , הכוסות ופסל השיש שניצב בפינת האולם . האולם כולו זהר בזהב , ועושרו של מידס גדל מרגע לרגע . אולם כשניסה לאכול ולשתות גילה שהוא אינו יכול לעשות זאת , משום שכמו כל דבר שבו נגע , גם היין , המים , הפירות והבשר היו לזהב . הוא לא יכול היה להכניס דבר אל פיו . מידס ישב על כיסא הזהב ליד שולחן הזהב , סביבו מעדנים משובח...
إلى الكتاب