אֹרן

כּ אן לֹ א א שׁ מע את ק וֹ ל ה קּוּ קי ּ ה . כּ אן לֹ א יח בּשׁ העץ מצנפת שׁ לג , אבל בּ צל הא ֳ רנים הא לּ ה כּ ל ילד וּ תי שׁקּ מה לתח יּ ה . צלצ וּ ל ה מּ חטים : היה היה - - - אקרא מ וֹ לדת למרחב - ה שּׁ לג , לקרח ירקרק כּוֹ בל ה פּ לג , לל שׁוֹ ן ה שּׁ יר בּ ארץ נכר יּ ה . א וּ לי רק צ פֳּ רי - מ סּ ע י וֹ דע וֹ ת – כּשׁ הן תּ ל וּ י וֹ ת בּ ין ארץ ו שׁ מים – את זה ה כּ אב שׁ ל שׁתּ י ה מּוֹ לד וֹ ת . א תּ כם אני נ שׁתּ ל תּ י פּ עמים , א תּ כם אני צמח תּ י , א ֳ רנים , ו שׁ ר שׁ י בּשׁ ני נ וֹ פים שׁוֹ נים . . 18 הדוברת מתארת את המקום שהיא מתגעגעת אליו , השונה מאוד מהמקום שהיא חיה בו . א . אילו שורות בשיר רומזות על הניגוד הזה ? ב . אילו צבעים מאפיינים את המקום שהיא מתגעגעת אליו ? לפי מה החלטתם ? . 19 א . המקום שהדוברת באה ממנו מתואר בשני ביטויים שונים : " מ וֹ לדת " ו " ארץ נכריה" ( בית . ( 2 מה מוזר בבחירה הזו ? ב . הדוברת קוראת " מולדת " גם למקום שנולדה בו וגם למקום שהיא חיה בו . חשבו על המשמעות של " מולדת " ( אפשר להיעזר במילון ); למה מתכוונת הדוברת במילים " ה כּ אב שׁ ל שׁתּ י...  إلى الكتاب