ֶ ג ' סי סטי וּ ארט , תרגמה ליאורה הרציג " לא אכפת לי להישאר אחרי הלימודים " , אמרתי לפרופסור הר בּ רט , " אבל אני מעדיף שתלקה אותי עכשיו ותיתן לי ללכת הביתה מוקדם . אבא ילקה אותי בין כך ובין כך אם אגיע באיחור של שעתיים " . " אתה כבר גדול מדי לזה " , אמר פרופסור הרברט , " ואני חייב להעניש אותך מפני שטיפסת על עץ הדובדבן ההוא . אתם , בנים , ידעתם שזה אסור ! חמשת האחרים שילמו דולר כל אחד . אתה היחיד שלא שילם בעד הנזק . אינך יכול ללוות דולר אחד ? " " אני לא יכול " , אמרתי . " אני אצטרך ל שׂ את בעונש " . פרופסור הרברט עמד והביט בי . הוא היה איש מגודל . הוא לבש חליפה אפורה . החליפה הלמה את שערו האפור . " אתה לא מכיר את אבא שלי " , אמרתי לפרופסור הרברט . " אפשר להגיד עליו שהוא קצת מיושן . הוא מחייב אותנו לשמוע בקולו עד גיל עשרים ואחת . הוא מאמין ש ' חו שׂךְ שׁ בט וֹ שונא בּ נ וֹ ' . אין שום סיכוי שהוא יגלה הבנה בקשר לעץ הדובדבן . אני הראשון במשפחה שהולך לבית ספר תיכון " . " תצטרך לשאת בעונש " , אמר פרופסור הרברט . " היום תישאר שעתיים אחרי הלימודים ומחר שעתיים . אשלם לך עשרים וחמישה סנט לשעה ....
إلى الكتاب