תּמוּנה

דּ ליה רביק וֹ ביץ חר שׁוֹ ת ה כּ ב שׂ ים ה יּ ר קּ ים גּ ל שׁוּ בּמּוֹ רד וֹ ת וה יּ ם למ טּ ה שׁ כ שׁךְ והכחיל מן ה שּׁ מ שׁ . בּשּׁ מים פּ רח וּ עננים כּ מ וֹ שׁוֹשׁנּ י נהר ואנחנ וּ היינ וּ ע וֹ ד ילד וֹ ת . והיתה בּ נ וּ אחת שׁ הי וּ ל הּ עינים אה וּ ב וֹ ת וק נּ אנ וּ בּהּ כּלּ נ וּ עד שׁשּׁ כחנ וּ , והיתה בּ נ וּ אחת בּ הירה וּ זק וּ פת ק וֹ מה שׁ הי וּ שׁוֹ אלים בּכּתּ ה וידעה לה שׁ יב תּשׁוּ ב וֹ ת . והייתי י וֹ צאת בּשּׁ מ שׁ אל ה שּׂ דה ה קּ ר וֹ ב וא וֹ הבת את העננים וה וֹ גה בּ הם ס פּוּ רים והיתה לי שׁ ה וּ ת ר בּ ה להרהר בּצּ ער מרא שׁ ית ה סּ תו האפר ועד ס וֹ ף ה קּ יץ ה צּ הב משה קסירר , זיתים בגבעה , 2010  إلى الكتاب