| מיכה י וֹ סף בּ ן-ג וּ רי וֹ ן מל ךְ אחד בּ נה לעצמ וֹ ארמ וֹ ן גד וֹ ל ויפה . קרא ל שׁ ני אנ שׁ ים , אמנים מפרסמים , הי וֹ דעים בּ חכמת הצי וּ ר , וצוה עליהם לציר את הא וּ לם בּ כל מיני צי וּ רים ר בּ ים . את הא וּ לם חלק ל שׁ ני חלקים , והבדיל א וֹ ת וֹ בּ פרכת . את המחצה מן הא וּ לם הטיל על האחד , ואת המחצה ה שׁ ניה הטיל על ה שׁ ני לציר הּ . אמר המל ךְ : אל יפריע אי שׁ את רעה וּ בּ מלאכת וֹ . ה וּ א קבע להם אר כּ ה שׁ נה תמימה למע שׂ יהם . עד א וֹ ת וֹ הזמן מחיבים הם לה שׁ לים את מלאכתם . אחד האמנים היה חר וּ ץ וה שׁ ני עצל . החר וּ ץ נתן את ל בּוֹ לעב וֹ דת וֹ מיד . טרח ויגע , י שׁ ב והגה בּ צי וּ ריו י וֹ מם ולילה וציר על כּ תלי הא וּ לם שׁבּ גב וּ ל וֹ צי וּ רים נפלאים מא וֹ ד : חי וֹ ת וע וֹ פ וֹ ת , מלאכים בּ עלי כּ נפים וּ בני אדם ; וכל הצי וּ רים חיים על הקיר וֹ ת וּ כאיל וּ נ שׁ מה בּ הם . ה שׁ ני י שׁ ב בּ מס בּוֹ ת רעים כּ ל הימים , לֹ א שׂ ם ל בּוֹ לפקדת המל ךְ ו לֹ א עסק בּ מלאכת הצי וּ ר כּ לל . וכא שׁ ר הז כּ יר וּ ל וֹ את ח וֹ בת וֹ , ענה ואמר : "ע וֹ ד י שׁ לי פּ נ...
إلى الكتاب