צמח ממשפחת ה שׁוֹשׁ ניים שיש לו בצל גדול מאוד . העלים של הצמח גדולים , וצורתם כמו חרב רחבה . הם יוצאים מהאדמה אחרי שיורדים הגשמים הראשונים . פרחי החצב מסודרים מסביב לעמוד תפרחת גבוה . בכל עמוד תפרחת יש הרבה פרחים לבנים , והם נפתחים קבוצות–קבוצות לפי הסדר , מלמטה למעלה . הפרחים של כל קבוצה נפתחים באמצע הלילה , פורחים כל היום , ובערב הם נובלים . כל פרח הופך לפרי ירוק שיש בתוכו זרעים שחורים . הצמח נפוץ בכל אזורי הים התיכון . הוא פורח בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו בחודשים אב , אלול ותשרי ( א וֹ ג וּ סט , ס פּ טמ בּ ר וא וֹ קט וֹבּ ר , ( כשמסביב הכול עדיין יבש . בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לסמן את גבולות השדות בחצבים . מס וּפּ ר גם כי כאשר חילק יהושע בן נון את הארץ לנחל וֹ ת , הוא סימן את גבולות הנחלות באמצעות חצבים , מפני ששורשי החצב גדלים כלפי מטה ולא לצדדים והם יציבים וחזקים .
إلى الكتاب