| עוזי דן כל מי שמשתתף בתחרות ספורט או במשחק קבוצתי כועס לפעמים : על השופט שלא החליט נכון , על היריב שעשה משהו לא ספורטיבי , על חבר לקבוצה שלא מסר לו , וגם על עצמו מסיבה זו או אחרת . יש אפילו משהו חיובי בתרע וֹ מת או בכעס מתון - הם מעודדים תחרות ורצון לנסות שוב . אבל לא פעם התרעומת החיובית הופכת לכעס רע , להתנהגות שלילית המשפיעה לרעה על השחקן ועל המשחק . לא פעם הכעס מוביל לקללות , לעימותים ואפילו לאלימות , עד כדי הזדקקות לטיפולים רפואיים . התנהגות תוקפנית עלולה לפרוץ במשחק כדורגל במגרש השכונתי או במשחק כדורסל בחצר בית הספר , אך היא שכיחה במשחקים רשמיים ואצל שחקנים מקצועיים . על פי מחקרים פסיכולוגיים , שחקנים שכועסים נוטים לאבד את הריכוז , והיכולת הספורטיבית שלהם פוחתת . למשל , אם שחקן כדורגל כועס משום שנעברה עברה נגדו , הכעס מסיט את תשומת לבו מהמשחק אל הרצון לנקום , וללא ריכוז המשחק שלו פחות טוב . כעס יכול לנבוע גם מתסכול ( למשל , אם שחקן חושב שנעברה עבירה
إلى الكتاب