ההתעוררות הלאומית של עמים באירופה במאה , 19-ה וההתעוררות הלאומית היהודית , הביאו להתגבשותה של התנועה הציונית - תנועה לאומית יהודית שמטרתה : השגת פתרון מדיני לעם היהודי בארץ ישראל . מטרה זאת עוררה חילוקי דעות , הן בקרב חברי התנועה הציונית בשאלת הדרך להגשמתה , והן בקרב המתנגדים לה , והביאה להתגבשותם של זרמים שונים . מה היו ציוני הדרך המרכזיים בהתגבשותה של התנועה הציונית ? מה היו חילוקי הדעות שהתגלעו בתוכה ? כיצד הובילו מחלוקות אלה להיווצרותם של זרמים בתנועה הציונית , ולהתנגדותם של קבוצות ואישים מחוצה לה ? התנועה הציונית הייתה אחד הביטויים של ההתעוררות הלאומית היהודית , שתוארו בפרק הקודם , אך היא נבדלה מהם גם בשאיפתה להשיג ריבונות לעם היהודי וגם בהחלטתה לעשות זאת דווקא במולדתו ההיסטורית של העם , בארץ ישראל . הצלחתה של הציונות נראית לנו היום מובנת מאליה , אבל הרעיון הציוני עורר קשיים ובעיות שהוגי הציונות ומגשימיה נדרשו לשוב ולהתמודד עמם . הפרק שלפנינו יעסוק בהתגבשותה של התנועה הציונית מאמצע המאה 19-ה ועד ראשית המאה . 20-ה הפרק מתאר את התהליך שבו הרעיון הציוני , שבתחילה לא התקבל על ידי הציב...
إلى الكتاب