אזופוס תרגמה חנה לבנת אריה אחד ישן לו פעם בשקט ובשלוה עד שעכבר קטן התחיל להתרוצץ לארכו , מעלה ומטה . האריה התעורר , הניח עליו את כף רגלו הענקית , ובן-רגע גם פער את פיו העצום כדי לבלע אותו . " סליחה , מלך יקר " , קרא העכבר הקטן . "סלח לי הפעם , ולעולם לא אשכח את טוב לבך . מי יודע מה אוכל לעשות למענך בעתיד , כשתזדקק לעזרתי , כתמורה על המעשה הזה " ? האריה היה משעשע כל כך לנכח הרעיון כי העכבר הקטן יוכל לעזר לו אי-פעם , עד שהסיר מעליו את כף רגלו הענקית ושחרר אותו . כעבר זמן-מה נתפס האריה במלכדת . הצידים , שרצו להביא אותו חי אל המלך , קשרו אותו אל עץ והלכו לחפש עגלה שיוכלו לשאת אותו בתוכה . ממש באותה שעה עבר שם במקרה העכבר הקטן וראה את האריה האמלל , הכבול אל העץ . הוא נגש אליו ועד מהרה כרסם עד תם את החבלים שנכרכו סביב גופו של מלך החיות . " אתה רואה שצדקתי " ? אמר העכבר הקטן , " ידידים קטנים מתגלים לעתים כידידים גדולים " .
إلى الكتاب