כשהיה משה רועה את צאנו של יתרו במדבר , ברח ממנו גדי אחד , ומשה רץ אחריו עד שהגיע לחסות . כשהגיע לחסות נזדמנה לו ברכה של מים ועמד הגדי לשתות . כשהגיע אליו משה אמר : " אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא , עיף אתה " . הרכיבו על כתפו והיה מהלך . אמר הקדוש ברוך הוא : " יש לך רחמים לנהג צאנו של בשר ודם - חייך , אתה תרעה צאני ישראל " . שמות רבה פרשה ב סעיף ב צאנו - הצאן שלו , הכבשים והעזים שלו חסות - מקום מחסה שאפשר להסתתר בו נזדמנה - נתקל בה פתאום לנהג - להנהיג , להוביל בשר ודם - בן אדם . 2 א . קראו שוב את השורה השניה בספור . מי הגיע לחסות , למקום המחסה ? ב . למי הכונה במלה "לך" בשורה התשיעית של הספור ? . 3 סדרו את המשפטים שלפניכם לפי סדר ההתרחשות בספור : משה והגדי חזרו יחד לעדר . משה רדף אחרי הגדי . הגדי הגיע לברכה ושתה מים . משה הרכיב את הגדי על כתפיו . גדי ברח מהעדר של משה .
إلى الكتاب