א ויען יהוה את-איוב ויאמר : ב הרב עם-שדי ימור מוכיח אלוה יעננה : ג ויען איוב אתיהוה ויאמר : ד הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי : ה אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף : ו ויען-יהוה את-איוב מן סערה ויאמר : ז אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני : ח האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק : ט ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם : י עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש : יא הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו : יב ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם : יג טמנם בעפר יחד פניהם חבש בחמון : יד וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך : טו הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל : טז הנה-נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו : יז יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדיו ישרגו : יח עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל : יט הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו : כ כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם : כא תחת-צאלים ישכב בסתר קנה ובצה : כב יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל : כג הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כייגיח ירדן אל-פיהו : כד בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף : כה תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו : כו התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו : כז הירבה אליך תחנו...
إلى الكتاب