א ויען-יהוה את-איוב מן המערה ויאמר : ב מי זה מחשיך עצה במלין בלי-דעת : ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני : ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה : ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו : ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה : ז ברןיחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים : ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא : ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו : י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים : יא ואמר עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך : יב המימיך צוית בקר ידעתה השחר מקמו : יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה : יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש : טו וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר : טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת : יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה : יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה : יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו : כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו : כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים : כב הבאת אל-אצרות שלג ואצרות ברד תראה : כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה : כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עליארץ : כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות : כו להמטיר על-ארץ לא-איש מד...
إلى الكتاب