א למנצח על-שושנים לדוד : ב הושיעני אלהים כי באו מים עד-נפש : ג טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני : ד יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי : ה רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא-גזלתי אז אשיב : ו אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו : ז אל-יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל : ח כי-עליך נשאתי חרפה כמתה כלמה פני : ט מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי : י כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי : יא ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי : יב ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל : יג ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר : יד ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון אלהים ברבחסדך ענני באמת ישעך : טו הצילני מחיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי-מים : טז אל-תשטפני שבלת מים ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה : יז ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי : יח ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני : יט קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני : כ אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי : כא חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי : כב ויתנו בברו...
إلى الكتاب