א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם הנבא על-רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה-אמר אדני יהוה הוי רעי-ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים : ג את-החלב תאכלו ואת-הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו : ד את-הנחלות לא חזקתם ואת-החולה לא-רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת-הנדחת לא השבתם ואת-האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך : ה ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל-חית השדה ותפוצינה : ו ישגו צאני בכל-ההרים ועל כל-גבעה רמה ועל כל-פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש : ז לכן רעים שמעו את-דבר יהוה : ח חי-אני נאם אדני יהוה אם-לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל-חית השדה מאין רעה ולא-דרשו רעי אתצאני וירעו הרעים אותם ואת-צאני לא רעו : ט לכן הרעים שמעו דבר-יהוה : י כה-אמר אדני יהוה הנני אל-הרעים ודרשתי את-צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא-ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא-תהיין להם לאכלה : יא כי כה אמר אדני יהוה הנניאני ודרשתי את-צאני ובקרתים : יב כבקרת רעה עדרו ביום-היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את-צאני והצלתי אתהם מכל-המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל : יג והוצאתים מן-העמים ...
إلى الكتاب