א ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני : ב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ג בן-אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על-לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם : ד לכן דבר-אותם ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את-גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא אני יהוה נעניתי לו בא ברב גלוליו : ה למען תפש את-בית-ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם : ו לכן אמר אל-בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל-תועבתיכם השיבו פניכם : ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר-יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא לדרש-לו בי אני יהוה נענה-לו בי : ח ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי-אני יהוה : ט והנביא כי-יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את-ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל : י ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה : יא למען לאיתעו עוד בית-ישראל מאחרי ולא-יחמאו עוד בכל-פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה : יב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יג בן-אדם ארץ כי תחט...
إلى الكتاب