المؤلّف: רוני מגידוב, אביבה לוטן ואילה פז

سنة الإصدار: תשס"ה,2005

كلمات مفتاحيّة: חורבן בית ראשון; שיבת ציון (פרס); גלות בבל; כורש (מלך פרס); חורבן בית-ראשון; שיבת ציון; שיבת-ציון; המלך כורש

ספר זה עוסק בתקופה דרמתית בקורות עם ישראל. ראשיתה של התקופה במשבר עמוק שפקד את העם עם חורבן בית המקדש הראשון וחורבן ממלכת יהודה ביד ממלכת בבל, הבבלים הגלו רבים מתושבי יהודה לבבל. עשרות שנים אחר כך כבש כורש מלך פרס את ממלכת בבל ואיפשר לגולים לשוב ליהודה ולהקים מחדש את בית המקדש. إلى الكتاب

موضوع/ مواضيع: , על יסודי

فهرس الكتاب:

• חורבן, גלות וגאולה

• תוכן העניינים

• בפתח הספר

• מבוא

• סיפור החורבן והגלות

• הממלכות המרכזיות בתקופת חורבן יהודה

• המלכים האחרונים שכ1ל13 ביהודה

• חריתה על לוח אבן של חלק מן הכרוניקה הבבלית ?594-605)? לפנה"ס) לוח זה הוא חלק מסדרת לוחות שעליהם מצוינים אירועים בתולדות ממלכת בבל,שהתרחשו שנה אחר שנה?747-0,? לפנה"ס ועד 280 לפנה"ס. בלוח מתואר,בין השאר, המסע של נבוכדנאצר לירושלים,ולקיחת המלך יהויכין בשבי.מאורע זה מתואר במקרא בסל"ב כד.

• חרס ?- 4 OD? שבר כד שנמצא בלכיש (מימין) ?OVJ "iirnwi? (משמאל) טל החרס,משני צדדיו?uopu,? בדיו וחוררו.ה0ק0ג1 כתוב על צדו החיצוני של החרס,ונמשך בצדו הפנימי הקעור והמחוספס. החרס הוא אחד מכסה מכתבים ששלח מפקד בשם הושעיהו למפקד בכיר ממנו בצבא יהודה בשם יאוש.המכתבים נשלחו כנראה ערב הפלישה של בבל ליהודה,והם עוסקים באירועים שקרו בתקופה זו.

• מחתות ברזל מהמאות ?8-9? לפנה"ס שנמצאו בתל דן על המחתות היו מבעירים עשבים או מניחים אפר מעלה עשן של ע?/!/?בי קםורת טשימשו בפולחן מחתות היו בשימוש גם במקדשים של עמים ארורים וגם במקדש בירושלים.

• טביעת חותם על ידית של ?D'P'VNV" :cnn ipjp? נער יוכן?."? טביטת החותם נתגלתה בתל בית סרסים בשפלת יהודה, "תכן שהכינוי "נער יוכן?,"? פירושו - "הסשרת של יהויכין " ואולי היה בעליו של החותם - סשרת של המלך יהויכין.

• אנדרטת הזיכרון לראש הססטלה המנוח יצחק רבין האנדרטה נמצאת ליד בניין עיריית תל אביב-יקו,במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבץ יב בחשוון תשנ"ו ?4 -? בנובמבר ?.1995?

• תגובות על החורבן והגלות

• ראשי ?0"I'1 JU yn? ארד (ברונזה) ראשי yn אלו נתגלו במבנה בעיר דוד,והם עדות אילמת לקרבות שהתחוללו בעיר בזמן החורבן.

• משתה בלשאצר ציור של רמברנדט הרמנז ואן ריין, ?1/ |DW, 1638- 1636?ל בד. רוב החוקרים סבורים שספר ד1יאל רוובר במאה ה?2-? לפנה"ס,בתקופת השלטון היווני.הספר מביא את סיפורו ואת נבואותיו של דניאל שחי בסוף ימי השלםון הבבלי,כמה עשרות שנים לאחר חורבן הבית הראשון, כלומר ?400 -? שנה בערר לפני שהספר חובר. לפי המסופר בספר,בזמן משתה בארמון המלר הבבלי בלשאצר הופיעה על קיר הארמון כתובת מסתורית - סנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה ?.(25?איש לא הצליח לפענח את הכתובת.רק דניאל הבין שהכתובת מודיעה על נפילת ממלכת בבל. רמברנט,ש

• תטעה באב ביום ?= ) u? תטעה) באב צמים לאות אבל על רוורבן בית המקדט הראטון וחורבן בית המקדש הטני,טלפי המסורת חרב גם הוא באותו היום. בערב תטעה באב נהוג לקרוא את מגילת "איכה" במנגינה מיוחדת,ולארור מכן לומר קינות על חורבן הסקדט המתפללים קוראים את המגילה ואת הקינות תוך יטיבה על טרפרפים נמוכים או על הרצפה.כן נהוג לעמעם את האורות בבתי הכנסת כדי להטרות אווירה טל אבל.בתמונה - ערב תטעה באב תטס"ב ?(2002)? ליד הכותל המערבי.

• כלי המקדש דף מתוך כתב-יך יהודי ?c-'T -? פרפיניאן, אראג1ן?- 1 299,? ועליו ציור של כלי המקדש: מזבח העולה,מזבח הזהב,הכיור,שתי חצוצרות כסף ושופר תרועה.המסגרת מוקפת בקסע מן התפילה: למעלה - "כל אלה בהיות היכל על מכונתו ומקדש הקדש" ומסביב מימין לשמאל: "על יםודהו אשרי מי שראה את יקר תפארת גדלתו וכל מעשה תקפו וגבורתו ואשרי הסרוכה.ויגיע לראותו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו יראו עינינו וישמח לבנו?"...?

• מגילת איכה חלק ססגילת איכה טהתגלתה לא הרווק סחרבת קומראן במדבר יהודה.חוקרים משערים שהמגילה היא מן המאה ה-ו לספירה.

• ??7n1y?העיר א1ר העיר העתיקה אנר שכנה באזור עיראק של היום,בין בגדד למפרץ הפרסי.אוו הייתה אבות הערים העתיקות החטובות במזרח הקדום.במאה ה?22-? לפנה"ס החלה העיר להרחיב את שליטתה גם בערים אחרות,יש ?O'nron? את אור עם "אור כשדים" שממנה הגיע אברהם אבינו.העיר חרבה במאה ה?20-? לפנה"ס.בחפירות ארכיאולוגיות לפני nrc ו י שנה התגלו הריסותיה,ובהן הזיג1ךג?- 1? מגדל-סקדש סרשים שיש הרואים בו סבנה סן ?wumn otqr? בסיפור מגדל בבל.חוו בן העיר החשובה הזאת הניב את הקינה ?D'uupw? ממנה ?D'UU ^ D? כאן

• יוצאים לגלות פרט מצויר על ידי יהודית דקל על פי תבליטי לכיש. העיר לכיש נכבשה ביס 1 המלך חזקיהו (בשנת 701 לפנה"ם) בידי סנחריב מלך אשור.המצור על העיר וכיבושה תוארו בתבליט גדול שנתגלה בארמון בעיר נינוה באזור עיראק של היום. בתמונה - משפחה יהודית גולה סן העיר לכיש הכבושה משמאל - נשים נושאות שקים וכלים. מימין - אם ובנה בעגלה רתומה לשוורים.במרכז - חייל אשורי מזרז את הפליטים.

• על נהרות ב?:1?ל שם ;טבנ1 גם בכינ1 בזכךנ!את צץ( (תהלים קלז ?(1? ציור של אדוארד בנדסן?,1831/32,?שס\ על בד. בני משפחה יושבים תחת עץ על שפת נהר,ועל פניהם הבעת צער וייאוש

• גורל שארית הפלטה בארץ

• נבוכדנאצר השני ?562-605)? 'לפנה"ס) מחריב את ירושלים ליגווגרפיה (הדפס אבן) מאת האמן הגרסנ 1 רי ו"בצאל?.1832,? נבוכדנאצר מעוצב כמנהיג מוסלמי על ?,010? וירושלים כעיר אירופית עתיקה.מאחורי ה0ו?- 0? היהודים יוצאים לגלות,גבוה ברקע - בית הסקדט עולה בא14

• ס0לול הליכתם של שארית הפלג1ה

• שוורים ועליהם מוטות ע?>/? חקלאי חורט בצמד שוורים ומחרשת ?y/ / J'7,yu? אמיר בגליל העליון?940,?ו. העול שעל צוואר הבהמה סססל שיעבוד וכניעה בשנים שקדמו לחורבן התהלך ירמיהו כשע1ל לצווארו כמעטה 0סלי שקרא לעם להיכנע לבבל.

• ?vi'H? תוקע בשופר ?ךנ1 מתוך תבליס בזלת המתאר נגנים חיתים, כרכמיש,המאה ?8-9? לפנה"ס. בימי קדם מילא השופר תפקידים מרכזיים: הוא שימש כאמצעי כריזה,כצופר אזעקה וככלי נגינה רב עוצמה.במסעות נדודים של העם או של הצבא נעשה שימוש נרחב בשופר (במדבר י?.(?גם בפולחן מילא השופר תפקידים חשובים: הקורבנות הוקרבו כשברקע תקיעות שופר וחצוצרות,ובחג המכונה במקרא "יום זיכרון" (ובלשוננו - ראש השנה) הייתה תרועת השופר במוקד הפולחן.

• שט\ ~ קכר מו?1'?נת 402 לפנה?0"? באי יב הסמוך לעיר סוונה (אסואן) שבמצרים ישבה במטך מאות שנים קהילה יהודית שהקימה במקום מקדש לאלוהי ישראל?",?תכן שבני הקהילה הגיעו למקום עם יוחנן בן קרה או עם בורחים אחרים מיהודה,וייתכן שהגיעו עוד לפני החורבן יהודי יב היו כנראה אנשי צבא שהגנו על גבול מצרים. ש0ר הקכר שבתמונה מתעד מכירת בית: חנניה,כוהן במקדש היהודי,ותמות אשתו מוכרים אח ביתם לחתנם.השםר כתוב ארסית בדיו על פפירוס.ביב נמצאו 8 מגילות פפירוס המג1לל1ת את סיפור משפחתו של חנניה,אשתו שהייתה שפחה מצרית וילדיהם.

• פעמי גאולה

• נהר פרת הפרת והחידקל,הנהרות הגדולים הזורמים באזור עיראק וטורקיה טל היום,תחסו את האימפריות הקדומות באזורנו - טומר,א3ד,אשור ובבל.לנהרות השפעה עצומה על החיים בחבל ארץ ?,u? סביב הנהרות התפתחה חקלא1ת ונבנו "טובים המתפרנסים סן הנהרות.הדים להטפעה זו אפטר למצוא גם בתנך הסונה את הפרת והחידקל עם הנהרות היוצאים מגן עדן.מטורר תהלים קלז מתאר את הגולים במקום המאפיין את האזור - על נהרות בבל בתצלום - הבפר בלקיס על גדות נהר הפרת טבדרום טורקיה.

• חזון העצמות היבשות ציור קיר מבית הכנסת דורה איחפ?.01? במאה ה?3-? לספירה הוקם בית כנסת בעיר הרומית דורה איר1פ1ס ששכנה על גדות הנהר פרת,בגבולות סוריה טל היום חורבות בית הכנסת התגלו במאה ה?20-? ובהם ציורי קיר מרהיבים המציגים סצנות מן המקרא.בתמונה - הנביא יחזקאל בבקעת העצמות היבשות (יחזקאל לז?.(?משמאל - העצמות מוטלות בבקעה.הצייר לא צייר עצמות של ממש אלא ידיים,רגליים וראשים המנותקים מן הגוף.מימין - האיברים מתאחים לגוף.במרכז - המתים קמים לתחייה.הידיים המושםות מלמעלה מסמלות את הרוח הנופחת חיים במתים.

• טבת 1 צבי בבית האסורים מנהיג העולים זרובבל היה משושלת המלוכה טל בית דוד.הדבר חיזק את תקוות העם לגאולה ברורו דברי הנביא ישעיהו ?9)?רק יא) טניבא על נצר לבית דוד טיוטיע את ישראל באחרית הימים. הרעיון הס?1'/?ירוי לא חדל לפעום בישראל.במרוצת הדורות עלו על בימת ההיסםוריה דמויות טעוררו תקוות מטיחיות - והכזיבו. הבולסת בהם הייתה דמותו טל טבתי צבי ?,(1676- 1626)?יהודי ממוצא םורקי טבמטפחתו עברה מסורת טמקור המטפחה בבית דוד.שבתי צבי הכריז על עצמו משירו וסחף אחריו תנועה עצומה טל יהודים שתמכו בו.רבים מתומכיו הסט

• נעיין בסוף דברי הימים ב - פרק לו פס' ?23-22? ובעזרא א ?.3-1?

• כוהן בבלי מתפלל לפני סמלי האל סרדור מנהיג האלים,האל סין אל היררו, ובבו האל הבבלי הלאומי חותמת עשויה חרס מזוגג, הסאה ?6-7? לפנה"ס. בהצהרת כורש המופיעה בעץרא א אומר כורש כי הי פקד עליו לבנות את מקדש ה־ בירושלים.אסירה דומה מצויה גם בהצהרה שהצהיר כורש לפני תושבי בבל. בהצהרתו הוא אוסר כי מרדוף,מנהיג האלים,ציווה עליו לשקם את מקדשו בבבל בשני הסקרים כורש מייחס את מדיניותו לאל שאינו האל שלו.כפי הנראה הייתה גישה ?p>n 1r? ממדיניות כוללת של כורש שנבעה מסיבות דיפלומטיות ואולי היה לה גם רקע תיאולוגי

• אנכי כורש,מלך התבל,המלך הגדול,מלך עז,מלך בבל,מלך שומר ואבד,מלך ארבע כנפות [הארץ?,[? בן כנבוזי,המלך הגדול,מלך אנשן,בן בנו של כורש המלך הגדול, מלך אנשן,צאצא ששפש,המלך הגדול,מלך אנשן, זרע עד למלכות,אשר בל ונבו אהבו את שלטונו,ולשמחת לבם רצו במלכותו.כשנכנסתי לבבל בשלום, בששון ובשמחה קבעתי לי מושב אדננת בארמון המלך.מרדך, האדון הגדול,את בני בבל הנדיבים?,[ 1,?ובכל יום,פניתי לעבודתו. צבאותי העצומים התהלכו בתוך בבל בשלום;לא הרשיתי להחריד [את מנוחתם] של בל [אנשי] שומר ואכד. דאגתי לשלומם של בבל וכל ערי הקוד

• גלויה לכב1ד הצהרת בלפור בנובמבר ?- 1917? חשוון תרע"ח,בעקבות מגעים ממושכים עם הד"ר חיים ויצמן,שלח הלורד ארתור גי"מ0 בלפור,שר החוץ הברים ?, 1? איגרת להסתדרות הציונית ובה הצהיר על אהדת הממשל הברים 1 למפעל הציוני בדומה לגלים שעוררה הצהרת כורש בעם היהודי בימי הבית השני,סימלה הצהרת בלפור נקודת מפנה בעיני העולם היהודי.ביטוי לרוח זו מצוי בגלויה מצוירת שעוצבה באקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים כמזכרת להכרזת בלפור.בכותרת הגלויה - התאריר שבה ניתנה ההצהרה, ומתחת לתמונתו של בלפור - ההצהרה עצמה.

• סוכה בנויה מענפי דקל הסוכה מוצגת בנאות קדומים. שלא כסו רוב הסוכות כיום,בסוכה ?1r? לא רק הסכך עשוי מענפים - אלא גם הדפנות.כפי הנראה היו הסוכות הקדומות דומות לסוכה זו.סוכות כאלה אפשר לראות עד היום אצל הבדווים באזור סיני.מתיאור חג הסוכות שחגגו בימי נחמיה נראה ששב 1 ציון השתמשו בארבעת המינים לבניית הס1כה. חז"ל ראו בארבעת המינים מצווה עצמאית שאינה קשורה בהכרח לסוכה.

• urniy של ?>n /7 J/Z>? באר שבע,כנראה המאה ה?9-? לפנה"ס. בתקופת המקרא היה למזבחות תפקיד מרכזי בכל תרבויות האזור. ע> גבי המזבח היו טורפים את הקורבנות.היו מזבחות מיוחדים שעל גביהם היו מקדירים קטורת?a,? הבדל מהותי בין מזבח עממי המוקם לבדו בשטר] ?n/n9? ובין מזבח המוקם בחצר המקדש.שבי ציון הראשונים הקימו את המזבח בירושלים עוד לפני שהוקם המקדש. רק הזמן ושאיפות בני הדור ההוא הוכיחו טמעשה זה חרג מהקסת מזבח מקומי עממי והיה צעד ראשון בדרך להקמת מקדש מרכזי.

• דמויות של נגנים חלק סחפיץ פולחני עשוי רור?,0?מאה ?10-11? לפנה"ס,נמצא באשדוד. לכלי הנגינה היה תפקיד חשוב בפולחן,עבודת הלוויים ששירתו במקדש בנגנים ומשוררים (זמרים) נתפסה כעבודה פולחנית לכל דבר.בצד מזמורים, שהושרו במועדים מסוימים?0//>,? הפולחן בתקיעה בשופר ובחצוצרות - במיוחד במעמדים מפוארים כסו חנוכת המקדש.

• איכר זורה את המוץ ומפריד אותו מגרגרי החיגוה הנביא מדמה את הח" האדם בני החלוף לחציר הג1ף ברוח.

• ציור קיר סארי נמצא על קיר קבר של שר מצרי,מאה ?14-16? לפנה"ס. הפועלים שבציור סכינים לבנים ומשתמשים במכשירי מדידה כדי שהלבנים יהיו ישרות. הנביא מתאר את ה־ כבנאי,ואת העולם כמבנה שהי בנה.הפעולות שהנביא בוחר להזכיר הן פעולות מדידה: ה' שוקל ומודד את חומרי הגלם שלו ביצירת העולם.פעולות אלו מעידות שבריאת העולם היא מהלך מוקפד ומתוכנן - ולא פרי נחמה או מעשה ספונטני.

• קטע ממגילת 'טעיהו ו?1'?נתגלתה בקומראן בקטע המוגדל אפשר להבחין בנוסח הש1נה טל המגילה למשפט "סי מדד בטעלו מים?."? ץןא!לב טהכתב העברי במגילה זו דוסה מאוד לכתב טבו אנו משתמטים כיום.

• מערה במדבר יהודה אווה מסערות קומראן שליד ים המלח,שבהן נתגלו "המגילות הגנוזות?."? המגילות הראשונות התגלו בארות הסערות במקרה על ידי נער רועה צאן בדווי ב?.1947-? אותו נער הביא כמה ממגילות הקלף לסנדלר כדי שיכין מהן סנדלים.משם התגלגלו המגילות לידיהם של סוחרי עתיקות,ואחר כך - לארכיאולוגים. בעקבות הגילוי החלו באזור חפירות ארכיאולוגיות נרחבות.בחפירות התגלו עוד מגילות רבות הכוללות ספרי מקרא וחיבורים מקוריים שחוברו כנראה על ידי האנשים שהחביאו את המגילות. החוקרים חלוקים לגבי זהותם של אנשים אלו. המגילות שהת

• ?m'JD? סניה מבין העננים ומעביר את שרביט ההנהגה להרצל ציור של גי אוליוולה,ארגנטינה?, 1901,? ברקע - הר 0יני ויהודים בני העולם העתיק והעולם החדש צופים בסראה. הציור מצוי במסגרת בצורת סגן דוד ומוקף תמונות מם" האיכרים.השימוש של ביאליק בדברי הנביא סיסי שיבת ציון אינה נקודת ההשקה היחידה בין ימי שיבת ציון לראשית הציונות.בשני המקרים מדובר בתנועות התעוררות שהחלו כתנועות לא גדולות,ניסו להחזיר עטרה ליושנה,וראו עצמן כמסשיכיהם של בני הארץ הקדומים בתמונה - ציור העטיפה של ספר ברכות שנשלח להרצל מקהילת בואנוס א"רס

• שיבת ציון

• המקדש הבהאי בדברי חגי מוצג קשר ישיר בין המצב הכלכלי של העם ובין בניית המקדש: ככל שהעם ימהר לבנות את המקדש כן ישתפר ?/jy/?? הכלכלי,התפיסה שלנתינה של העם תפקיד חטוב מופיעה גם בספרי מקרא אחרים החל בספר בראשית בתיאורי ההקמה של המשכן במדבר, שנבנה מתרומות של בני ישראל לפי גישה זו?1w//n,? של הפרט לטובת המטרה הדתית הוא ערך דתי בפני עצמו.תפיסה ?1r? מושרשת גם בתרבויות אחרות,ובהן הדת הבהאית שנוסדה במאה דז0ו1ו raVwDi מרכיבים מכל הדתות המונותיאיסטיות. הדת הבהאית מממנת את הקמת המרכזים שלה מכספי מאמיניה,אך אינ

• תשובתו המבריקה של חגי מצויה בפס' ?:11-9?

• גר־זים הר כנראה הם עזרא בספר המוזכרים ובנימין " יהודה "צרי השומרונית . העדה בני זרים עמים בני אלו היו ועזרא מלכים הספרים פי על האגורים בידי שומרון גלות לארור ליבראל והובאו שבהן האמונות בצד הי עבודת את עצמם על וקיבלו ywo כיום החיה השומרונית , העדר לכן . קודם החזיקו את בעצמה ורואה הזה ההסבר את מקבלת איננה ת 1רה השומרונית העדה לבני. המקורי ישראל עט - השאר בין הבדלים : כסה עם שבידנו לתורה הדומה גריזים בהר אלא בירושלים מצוי אינו המקודש המרכז שומרוני מקדש שכן גריזים הר על לשכם . הסמוך קודם אף ואולי הה

• ??uup?ציור של מנורה בעלת שבעה קנים חרותה בגדרו,נמצאו בעיר העליונה בירושלים,תקופת הבית השני. מימין למנורה אפשר להבחין גם בקטעים חרותים של ציור שולחן לחם הפנים ומזבח. זהו התיאור המוקדם ביותר שנמצא עד היום של מנורת שבעת הקנים.צורת המנורה דומה למנורה המתוארת בתורה ולא למנורת זכריה.

• נו מבט מלמעלה על נר עטוי חרס מן התקופה הפרסית-הלניסטית (מאה ?4-5? לפנה"ס?.(? הנר נמצא בתל דור,על גביו קטע סעיטור הכולל עלים. את הנר היו ממלאים ב?1'/?מן,ואת הפתילה היו מכניסים לפיית הנר.

• קבר זכריה הנביא זכריה ניבא כנראה תקופה קצרה,משנת 2 ועד שנת 4 למלכות דריוש?0.?ביר להניח שכמו ירמיה1 ויחזקאל גט הוא היה ממשפחת כוהנים. בנחל קדרון מצוי מבנה קבורה סרטים החצוב ב0ל?\>? שבמשך מאית שנים מוכר כקבר זכריה.יש הרואים בו את קברו של זכריה הנביא. אחרים זיהו אותו כקבר של זכריה אחר.נראה כי הקבר שייך לתקופה מאוחרת.יותר,כנראה לימי החשמונאים.

• חומת ירושלים אחד המקורות לחיכוכים בין שבי ציון לתושבי רו^רץ הוותיקים נעוץ בעובדה שחומת ירושלים נותרה פרוצה ותושבי העיר לא היו מוגנים.חומת ירושלים המוכרת לנו נבנתה מאות שנים מאוחר יותר על ידי השליטים המוסלמיים של העיר.קסעים מחומת העיר הקדומה נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד. בתמונה - חומות העיר העתיקה של ירושלים שנבנו על ידי סוליסן המפואר לפני כ?450-? שנה,לפניהן - שרידים מימי הבית השני ומסוף ימי הבית הראשון שנחשפו בשלהי המאה ה?.20-?

• הנביא זכריה מבגדח: עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ?.(A n n'ur) dfi£p? "רחוב" אינו הרחוב בן יסיגו אלא ררובה,מעין כיכר גדולה.נוכחות הזקנים והילדים ברחבה מעידה על ביג1חון ועל שגשוג,ירושלים מתוארת כעיר שוקקת חיים,ובה רחבות וכיכרות,ואנשים פגיעים (זקנים וילדים) מ₪נ01ים בה ללא חשש השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים במאה ה?9-?ו - הוקמו כך שקבוצה של בתים הקיפו רחבה משותפת,בתמונה - רחבה המכונה "חצר" המשותפת לכסה בתים בשכונת "מאה שערים" בירושלים.

• ואצאה בשער הגיא לילה (נחמיה ב 3 ו) נחמיה מ?"0?ר בחומות ירושלים. ציור מאת נו0טב דורה ?1883- 1832)? ־?.(? שיקום חומת העיר היה אחד הצעדים החטובים שעשה נחמיה ג 9חת יהודה. מאמציו לשיקום החומה נתקלו בהתנגדויות והתנכלויות רבות המתוארות בהרחבה בספר נחמיה.

• קבר כורט קברו טל המלך כורט השלישי /כ/רש הגדול?,(?נמצא בעיר הקדומה פסרגדא 1 ובאירן. נראה כי העיר הייתה מעין מחנה מבוצר שהקים ?1 an!? בעיר נמצאו כתובות של כ/רש.הקבר המיוחס לכורט בנוי כבית בעל גג מטולט הניצב על גבי שש ?m.n7D? המבנה עטוי אבני גיר מסותתות ומקוטט בקיטוטים פטוטים.כורט סלך כ?30-? טנה ובהן עסק בעיקר במלחמות ומסעות כיבוט טהפכו אותו ממלך של ממלכה קטנה בפאתי אירן טל היום לטליט טל אחת האימפריות הגדולות בתולדות האנוטות. לפי מסורות טונות מצא כורט את מותו באחד ממסעות הכיבוט האלה.

• הגבהת ספר תורה תפילת בוקר בבית הכנסת טל בית הספר ביל"ו, תל אביב,ת?'/?ו"ץ ?.1947 -?

• לולב ואתרוג על מטבע מתקופת בר כוכבא שמעון בר כוכבא הנהיג מרד נגד הממשל הרוסי.בשנים שבין תחילת המרד בשנת 132 לספירה ועד לדיכויו בשנת ?/.15? עמד בר כוכבא בראש מדינה יהודית שכללה סממני שלטון.ובהם מטבעות.כמה מטבעות כאלה התגלו בחפירות ארכיאולוגיות במדבר יהודה,והשפיעו על עיצוב מטבע השקל שטבעה מדינת ישראל כמעט אלפיים שנה אחר כך. המטבע שבתמונה הוא ארות העדויות הקדומות ביותר לארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות.בצד אחד של המטבע - חזית בית המקדש עם ארון הקודש והכתובת "שמעון?."?בצד השני של המטבע - לולב ואתרוג

• יהגיגת הבאת העומר?y/3'P,? בית הטיטה?1947 - T"\un,? מזמור קכו מדמו;את תקו9ת הציפייה לגאולה - לזריעה,ואת הגאולה - לקציר.הבחירה במ0פורות אלו יכולה לרמוז שהמזמור נכתב בעת בצורת.במקרא ובמזרח הקדום בכלל ראו במציאות החקלאית דרך להעברת מ0רים מאת האל.בצורת כ"רוטה הסתייגות של האל,וטנה ברוכה משמעותה רצון האל בעמו.משום כך היו החגים החקלאים בעלי תוכן דתי מובהק. ההתיישבות העובדת שנוצרה במסגרת התנועה הציונית אימצה ?D^ni u'opu? חקלאיים סן המקרא ויצקה בהם תוכן חדש שאינו דתי.

• מדרגות בית המקדש לפי מסורת חז־'ל?15,? מזמורי תהלים הפותחים בכותרח ישיר המעלות" נאמרו טל 15 המטלות - המדרגות טל בית המקדש. בית המקדש ובתמונה הוא דגם משוחזר טל בית המקדט השני טבנה הורדוס.הדגם מוצב בטג1ח מלון הולילנד בירושלים.במרכז התמונה - מדרגות בית המקדט

• כתר מלכות דוד המלך מנגן בנבל,וחיות מאזינות לנגינתו.דף מתוך "כתב יד רוטטילד?,"?כתב יד עברי מאויר,איטליה,הסאה ה?.15-?

• צלמית של האל בעל (כנראה) מגידו,הסאה ?13- 14? לפנה"ס. הבעל הוא אל הסערה הכנעני, הממונה על הגשמים,הרעמים והברקים,ולפיכך גם על הפריון. משום כך עד היום אדמות המושקות במי גשמים מכונות בעברית "אדמות בעלי, התפישה שחלחלה גם לכסה מספרי המקרא ולספרות חז"ל היא שהאל בועל את האדמה וכך היבול צומח. כאשר הנביא מתאר מהלך שבו העיר תפסיק להיות "עזובה" ותהפוך להיות "בעולה?,"?סביר להניח שגם משמעות זו של המילים מהדהדת בדבריו.

• סלו סלו המסלה סקלו סאבן (סב ?(10? דימוי טל סלילת הדרך בא לבטא את בוא הגאולה. דימוי זה מביא אתו את התמונה של הסרת מכשולים - סילוק בליטות ומהמורות בדרך,וגם את התמונה טל תנוקה חדשה טל "טוב ובנייה סלילת דרך היא שלב בעל חטיבות מכרעת בהתמתחות טל הת"טבויות חדטות.גם הציונות המתחדטת "חסה מטמעות סמלית לסלילת הכביטים וראתה בסלילת הכביטים הראשונים טל ה"טובים הציוניים אירוע חטוב.בתמונה - סלילת הכביט הראטון מנתניה לחדרה,תרצ"ו ?.1936 -?

• האמן מרדכי ארדון תיאר את אחרית הימים ביצירה גדולת סימדים על קיר חלונות בבית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים.קיר החלונות בנוי משלושה חלקים (ג1ריפג1יך) ועוסק בעיקר בנבואת ישעיהו על אחרית הימים ועל השלום הנצחי-האוניבר0לי (ישעיהו ב ?.(4-2? היצירה יצאה כגיליון זיכרון של השירות הבולאי בשנת תש"ן ?199(1 -? בעיצובו של יצחק גרנות. בחלק השמאלי - השבילים שבהם עולים העמים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק ך?\3? ןנע?ה ^הר ה' בלשון שונה ובאותיות לטיניות,יווניות,ערביות ועוד. במרכז - ירושלים.בחלק התחתון - חומת העיר

• סיכום

• בראשית המאה ה?20-? נחטפו בחפירות ארכיאולוגיות שרידים של העיר בבל הקדומה. בתמונה - שחזור של החזית הצפונית של אחד משערי העיר המרשימים - שער אשתר. השער נבנה בידי נבוכדנצר השני ?56 1-604)? לפנה"ס) - הוא סלך בבל שהחריב את בית המקדש הראשון.

• תשובות לשאלות ההכנה לבחינת הבגרות

• הכנה לבחינת הבגרות - תרגול מסכם

صفحات:

1  2  3  4  5  7  8  9  10  11  12  13