المؤلّف: אבי ורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב ואילה פז

سنة الإصدار: תשס"ה, 2005

كلمات مفتاحيّة: עבדות; משפט במקרא; דיני נפשות; דיני מלחמה; עבד; חוקי המלך

לחוק המקראי יש כבר שנים רבות דימוי של נושא מרוחק, יבש, עמוס בפרטים. הספר "חוק וחברה במקרא" מציע מפגש חדש, רלוונטי ורענן עם נושא : החוק המקראי. בין הנושאים הנידונים בספר: מקורותיו של החוק המקראי, כיבוד אב ואם, הגנה וסעד לחלשים, חוקי עבד ואמה, דיני רצח, חוקי מלחמה, נספחים המתמקדים כהכנה לבחינת הבגרות. תוכלו למצוא בספר מדריך הכנה לבחינות הבגרות, ומקורות מקראיים וחוץ-מקראיים המחדדים מאפיינים חשובים של החוק המקראי. إلى الكتاب

موضوع/ مواضيع: , תנ"ך, מבואות, הוראת מקצועות

فهرس الكتاب:

• חוק וחברה במקרא פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות

• תוכן העניינים

• בפתח הספר

• מבוא

• "אנטי הצדק?,"?קריקטורה מאת ?nvj/n? דומייה,מגדולי הקריקטוריסטים של כל הזמנים חי בצרפת ?,(1879- 1808)?והרבה לתאו ולבקר את החברה הצרפתית טל ימיו. רבות מיצירותיו עוסקות. במערכת המשפט. בתמונה: עורך דין נושא נאום נלהב,בעוד השופטים ישנים שנת ישרים

• מקור החוק

• ?הובס,תומס ?588)? ו ?- (1679? פילוסוף אנגלי שעסק בעיקר בפילוסופיה מדינית.וראו גם בנספרו המושגים שבסוף הספר.

• ?לוק,גי?? (1 704-1632) //? פילוסוף אנגלי,אחד מחשובי הפילוסופים שפיתחו את רעיון "האמנה החברתית?."?וראו גם בנספח המושגים שבסוף הספר.

• ךמבךנךט ואן ר"ן?",?משה מנפיץ אח לוחות הבריח" ?,1659)?שמן על בד?.(? ניפוץ 7־1ר?!1?ר;הברית בעקבות רוטא העגל מתקשר לתפיסת הלוחות כחלק מברית.העם הפר את הברית בכך טעבד את העגל,ובתגובה "קרע י מ?1'<?ה את ה"חוזה" - ג11א שבר את הלוחות וקבע בכך טאינם תקפים עוד

• ? ־עטרת הדברות ממדינת אלבמה" 09ל לוחות הברית מועבר מרחבת בניין בית?:n cc"|? בעיר מ1נגוג1מרי שבמדינת אלבמה, על פי צו בית המ19פט הפדרלי, 17 באוגוסט?2003,?

• ^ "בית דין?,"?ציור מתוך עמוד הפתיחה ל"טור חושן מטפנ?"1? בספר "ארבעת הג1ורים" סאת ר' יו1קב בן אטר (מנג11בה, איסליה?.(1435,? הצייר הדגיש את המעמד המיוחד טל ?Q'u911yn? בכך טעיצב את דמויותיהם גדולות יותר מדמויות האנדים הבאים לבית הדין, בין הד"ניט בולג1ת דמות והושבת על כיסא מפואר - זהו כנראה אב בית הדין,בכיר השופגדם

• האסגולה של חמורבי,העדויה על גבי אבן ?'nan? שחובה וו.יא סתנטאת לגובה ?2.25? מי.בראש ?pipn riVucwn? תבליט המתאב את אל ?N1nw3 uown? מסביב לחמורבי את הססנות להיות מחוקק מלכותי מתחת לתבלים חקוקים החוקים

• כיבוד אב ואם

• "סעודתו ?>1a? פנעגרוא'ל?,"? תרורי?1;? על 9י ציור של גוסטב דורה?.(1883- n (SE? הציור מציג את גרגרנותו Vw ארוד מגיבורי הספר,הענק פנגוגרואל.הגו גרנות היא אחת התכונות המרכזיות המאפיינות אח התנהגותו של "בן סורר ומורה?."? החוק בדברים כא?8.?ו ?,21-? מתאר את הבן שאינו מציית להוריו כשהוא זולל וסובא. בן זה?U9/1/JD,? בבית הדין, מגלם את היפוכו של הבן המכבד את ההורים ^

• תיק לטלית ממרוקו,ועליו מופיעים פסוקים טונים. בחלק העליון של התיק - הצו המוטל על הבן: "כבד את אבין: ואת אםןל" ושמות ?.(12 1?בחלקי התיק האחרים - פסוקים מספר agei n?1 ii'r? עצות ודברי עידוד של הורים לילדיהם: "בני אם חכם ל י בך ישמח ל י בי גם אני" ?/c f ;? ח0 "ישמח אביןל ?a,? ותגל 'ולךתןל" (משלי ןןו ?";125?בני שמר אמך ומעותי תצפן אתן־" ז ?.1 1, /? KI<<?התיק VJVVJ לאכסון הטלית כשאין סטתמטים בה.

• "ארבעת הבנים?,"?איור מתוך הגדה של פסח (שיקגו?.(1883,? ארבעת הבנים נראים כשהם מסיבים לשולחן הסדר עם הוריהם.מימין לאט יושב הבן החכם,הקורא בהגדה וחובש כיפה לראשו.משמאל לאב - הבן הרשע,סיגריה מעלת עשן בפיו וידו מונפת אל-על.דמתתיהם של שני הבנים הנותרים קםנות יותר וקשה לומר מיהו התם ומיהו זה שאינו יודע לשאול.בפולקלור היהודי הפכו ארבעת הבנים שבהגדה לדגם של ערכי המשפחה היהודיים,והצורה שבה בחרו המאיירים לצייר אותם משקפת את גישתם לערכים אלה

• הגנה וסעד לחלשים

• חלק בלתי נפרד מנופה של ?-4? ירושלים בסאה ה?1)-? נ היו הקבצנים הרבים שזרמו אליה ונהנו מנדבת ידם של יהודים רבים ברחבי העולם.אשר ראו לפרנס את ענ" ירושלים. בתמונה: קבצן בירושלים של riNDn ה?19-?

• המשא ומתן שמנהל אברהם עם בני חת חושן 1 הלק מהמורכבות במעמדו של הגר באן ץ נוכרייה, שאינו רשאי להחזיק בקרקעות.זרו;הכתוב במקרא נקברו במערת המכפלה שבעיר חברון שלושת האבות - אברהם,י\חק ויעקב,וכן שלוש מהאימהות - שרה,רבקה ולאה (רחל נקברה בבית לחם?.(?לפי חז"ל נקברו במתחם דמויות מקראיות נוספות,כמו אדם וחווה. המבנה שבתמונה הוקם בימי הורדו?,0?בתקופת הבית השני,במקום שבו - על פי המסורת - שוכנת מערת המכפלה.

• במקורות הסקרא"ם הדנים בחג הפסח ?\un\D? הצו לשיתוף הגרים בקורבן ?1 ci"\i? כסו בני ישראל, כן גם הגרים מצווים לאכול כקברו הפסח בליל הרוג בקהילות ישראל פסק קיומו של סקס קורבן הפסה עם חורבן הבית השני,אך הוא ממשיך להתקיים בעדה השומרונית עד היום. בתמונה: ראש משפחה שומרונית בוחר כבשה לטקס קורבן הפסח

• תחריג1 צבעוני מאח גאג1א0 זנק1ן ?.(1816-1 771)?מתוך ס9ר העוסק בהודו, בתמונה: אלמנה הודית קומצת למדורה טשורקים בה את /שש בעלה ^

• "גובה המעטרות?,"? ציור ?\ DVJ? על ?AND yp? פיםר בררגל השליש ?(1639-1 589) 1?

• £ "רות ובועז?,"?רישום משנת 1922 של הצייר .אורי. הצייר מתאר את פגישתם הראשונה של רות ובועז. רות כורעת ברך ומלקטת שיבולים, ובועז מצביע עליה בשתי ידיו. לידו עומד האחראי על הקוצרים

• נרומיה פעל באופן נמרץ להקלה על השכבות החלשות בר/ברר,בכך שהוביל התימה על אמנה המקילה על הלהיבו.בצד פעילות ?1r? פעל נחמיה גם לשיקום הפיזי והרוחני של יהודה.בין השאר שיקם את חומת העיר. בתמונה: "ואצאה 5שער הגיא לילה" (נחמיה ב?:( 1 3.? נחמיה מ?"0?ר בחומות ירושלים - ציור מאת גוסםב דורה ?? (1883- 1832)?

• איכר ומלווה הכספים היהודי - תחריט עץ מתוך "קיקרו ^ אופיציה?,"?אוגסבורג,בוואריה?.1531,? מעל לתמונה מופיע הכיתוב: "אני מבקש מכם,יהודים,לעזור לי בכסף או בזהובים,ואמרו לי מה המחיר שבו אותי מחייבים?".? החוק המקראי אוסר להלוות בריבית לאדם מבני ישראל,אך מתיר להלוות בריבית לנוכרי - אדם רואינו סבני ישראל ואינו מתושבי הארץ שאינם ישראלים,המכונים "גרים?,"?אלא אדם מארץ אחרת יש המסבירים כי הנוכרי שבפסוקים אלה מגיע לארץ למג1רות מסחר,ולכן,במסגרת התקשרות כזאת, המחוקק מתיר הלוואה בריבית.גם הנצרות אוסרו!הלוואה ברי

• המכתב ובו הקוצר מתלונן על עיקול בגד?.1?המכתב,שנכתב על גבי חרס ב?1^?נת 630 לפנה"כו בערך,נמצא ביבנה ים

• חוקי עבד ואמה

• כרזת הסרט "רומךת ?^ ."? הספר "חמדת" ?u/n ("beloved")? בידי ?leroci? הטהורה טוני מוריסון,כלת פרס נובל. עלילת הספר מתרחשת בסאה ה?9-?ו בארהייב,בטלה 1 התקופה שבה היה סותר ללבנים להחזיק עבדים טחורים.גיבורת הספר היא סתי,שחורה שנמלםה מחי 1 העבדות ומתגוררת עם בתה.הבית טל השתיים רדוף על ידי רוחה של חמדת,בת אחרת טל סתי, אטר סתי הרגה אותה כדי להצילה מעבדות. אל השתיים ?n!u\D? פול די,גם הוא עבד לשעבר.הספר מעביר בעוצמה רבה את העיוות הנורא בחי 1 העבדות.ב?1998-? הופק סרגו המבוסס על הספר. בתמונה: אופרה וינפר 1 ,

• במזרח הקדום סומנו העבדים בסימונים מיוחדים.סימונים אלה אפשרו להבחין בקלות במעמד החברתי שאליו השתייכו העבדים כאשר פגשו בהם בחי 1 היום-יום,ואף הקשו על העבדים לברוח. בחוקי העבד שבשמות ובדברים,רק עבד הבוחר שלא להשתחרר מסומן באמצעות רציעת אוזנו. בתמונה: שבר של תבליט מצרי מהאלף השני לפנה"ס. בתבליט - עבד שחור קשור בחבל לצווארו,ולאוזנו עגיל שהיה לאחד מסימני ההיכר של העבדים.שערו של העבד מסופר בצורת כיפה,תספורת שהייתה גם היא סימן היכר של עבדים במצרים

• ברנרדו ,ין1 "הנביא אלישע והאלמנה" ?1640)? בערך,טמן על בד?,(? אלישע 0בקש סהאיטה כלים ריקים טאליהם, באורח נם,היא תיצוק שמן שימרנ0 אותה ואת בנה

• בני ישראל בונים ערים לפרעה איור ל"עבדים היינו לפרעה במצרים?,"...? מתוך הגדת ברצלונה,כתב-יד מצפון ספרד, אמצע המאה ה 4נ. בתמונה: בני ישראל מתוארים כבנאים של ג1ירה אירופית: בתחתית התמונה - יוצרים את הלבנים; במרכז - מעלים את הלבנים לבית !בונים אותו; מימין - המצרים מפקחים על הנעשה.המאייר בחר לתאר את המצרים רכובים על סוסים,סמל של שררה השייך לחיים באירופה של ימי הביניים; בראש התמונה - סצנה ובה האנשה של בעלי חיים

• ונוורינו של הנרי-דזירה שרפנג1יה ?(1883- 1806)? לספר "אוהל הדוד תום" סאת הרייס בציר ?.iuo?בתחריט מתוארת מכירתו טל הדוד ת?0/? בשוק העבדים.הס9ר,המספר על רו" העבדים בדרום ארצות הברית,היה אחת היצירות הראשונות שעסקו בח" העבדים מנקודת מבט אמפתית המחברת הוציאה ספר נוסף ובו קשרה את המחאה שבספר זה לעקרונות המצויים בחוקי העבד המקראיים.במשך השנים זכה הספר להצלחה רבה,אך חלפו שנים רבות עד שהחברה האמריקנית הכירה בטחורים כשווים במלוא מובן המילה.דוגמה מאלפת לקושי של החברה האמריקנית לקבל את השחורים היא העובדה שבר

• דף הפתיחה?m oer c?־?,"u? מתוך כתב יד?r wtcn? בדו ום צרפת בסאה ה?4-?ו .האיורים והקישוטים לכתב היד נוספו לו בסאה ה?1 5-? באיטליה "ספר המדע" הוא הספר הראיון מתוך 14 ספרי "יד החזקה" - חיבורו ההלכתי של הרמב"ם, הסכו>ה גם?en rur? תורה?."?ספרו של הרמב"ם הוא בין ספרי ההלכה היחידים טעסקו בעבדות ^

• דא ו דא ין ion

• "מלחמת גלדיאםורים?,"?סצנה מתוך סרנוו של ססנלי קובריק?",?ספרטקוס?."? טהופק ב?.1959-?את דמותו ??e;? r?i'cj? גילם בסרם הטרוקן קירק דגלם?0.?פרג1קו0 היה גלדיאסור ברוסא, ובשנת ?'73? לספירה הוא הוביל מרד עבדים ^נמשך כשנתיים,עד שדוכא. מרד העבדים זעזע את החברה הרומית. שהתבססה בסידה בבה על עבדים 0פרג1קו0 סחף עימו אלפי עבדים את בני לאומים שונים,שהצליחו לנצח ל^נות הצבא הרומי בכסה קבבות.במרוצה הדודות הפך ספרטקוס לסמל לתנועות עממיות שונות,ובמיוחד לתנועות הקומוניסםיות,בתחילת המאה ה?20-?

• דיני רצח

• אבן יד עטויה צ1ר.בתקופות הפךהיסמוריות ?n?xj CTON IWD'W? ככלי עבודה.שמה של האבן ניתן לה על שוט גודלה והתאמתה לאחיזה ביד,כפי שאפשר לראות בצילום. על פי החוק בבמדבר לה, פגיעה באדט באמצעות אבן יד מעידה על כך שהפוגע התכוון לרצוח את הנפגע בזדון: ץאם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרעד?"!? (במדבר לה?(17,?

• גרזינים מהתקופה ?miuo'rnsn? במרכז הצילום: גרזן טנמצא ?J1n'9ro? ארכאולוגיות,בחפירות התגלה רק הלהב של הגרזן,ואילו ידית ?\)7\?ץ ודרך הקדירה שוחזרו על פי ממצאים ארורים,הגרזן טימט ככלי עבודה נפ?,^?אך גם ככלי נשק. החוק בדברים ?u 1? מציג מקרה מוות סגרזן כאבטיפוס של הרג בשוגג: "ואשר ;נא את-רעהי כיער לחטב עעים ונךרוה ידו כגר?//? לכרת העץ ?art bra?־־b מן העץ ומצא את רעהו ומת" (דברים יט?(5,?

• ?^.?מזבח קרנות,כנראה מהמאה ה?9-? לפנה"ס,תל באר שבע (שחזור?.(? אבניו של הסזבוו שפורק נתגלו כשר?/,? משולבות בקירות מרוסנים. הבליג1ות בפינות המזבח הן קרני המזבח שבהן נאחז אדוניה כאשר רושש שהמלך ירצה לפגוע בו

• 1 ?"?VJ mi'DV?גיק המונ1ט?.''? תחריט של תיאור דמיוני המראה את "גיק המרטש?,"?האיש שרצח פרוצות באיסט-אנד שבלונדון בסאה ה?,19-?נתפס כשהוא אוחז בשערותיה של אחת מקורבנותיו בידו הארות, ובידו השנייה סכין.התחריט התפרסם בשנת 1889 בעיתון "חדשות משטרה סאףרות?."?המאייר עיצב אח הרוצח בדמות מרושלת,בעלת חזות ענייה ופראית,ואת אנשי החוק העוצרים אותו כאנשים בעלי לבוש מוקפד ומסודר. בכך המאייר מסייע לקוראי העיתון להתגבר על החרדה מפני הרוצח ודומיו הוא אומר כביכול לקוראי העיתון: אל תדאגו,רוצחים נתעבים כאלה הם אנשים המ

• חוקי מלחמה

• רו"ל 1 מילואים בתדריך עט מפקדם לפני מלחמת טשת הימים,יוני 1967

• מרכבת המלחמה יצרה יתרון ניכר בשדה הקרב.נראה כי במשך שנים רבות היו צבאות ישראל נחותים בתחום nr בהשוואה לצבאות של עמי האזור,ומשום כך הם העדיפו להילחם באזורים הרריים,שם לא היה יתרון לשימוט במרכבות. בתקופת המלוכה היו כנראה בידי צבאות ישראל ויהודה מרכבות מלחמה גם במקרא וגם במקורות חיצוניים מוזכרות מרכבות במלחמות אחאב בתמונה: המלך המצרי תות אנח אמ1ן ?1 370)? בערך עד ?1 352? לפנה"ס?,(? נוהג במרכבתו בשעת קרב (פרט מתוך ציור על גבי תיבת ע?4 (>'?

• כרזת גיו0 לצבא האמריקני מתקופת מלחמת העולם הראשונה ?,( 1918-1914)?הקוראת: ?אני רוצה אותך לצבא ארה"ב?."? (עיצב: גייימכי מונגוגומר 1 פלג)

• פרנ1 מצויר על פי קטע מתבליטי לכיש.ציור: יהודית דקל. העיר לכיש נכבשה בימי המלך חזק^ה (בשנת 701 לפנה"ס) בידי סנחריב סלך אשור,והמצור על העיר וכיבושה תוארו בתבליט גדול שנתגלה בארמון סנרוריב,בעיר נעווה (המצויה בעיראק של היום?.(? התבליט מתאר את שער העיר לכיש בעיצומו של הקרב.על בית השער מגינים קשתים וקלעים יהודים המותקפים באיל ברזל על ידי החיילים האשורים.חייל אשורי נראה כשהוא שופך מים על מכונת המצור כדי למנוע את העלאתה באש על ידי הלפידים שמגינ 1 העיר משליכים סטה. בצד ימין נראיט אנשים נושאי צרורות,העוזב

• איור מתוך העתק של ספר מן הסאה ה?- 16-? היסטוריה בתמונות של האינדיאנים המקסיקנים ?.("Lienzo de Tlaxcala")?האיור מתאר מנהיג אינדיאני מקבל מידי כומר נוצרי את לחם הקודש בביתו של רורננדו ק1ךג1ס,מהבולטים והאכזריים שבכובש 1 אמריקה, הרוח השלווה הנסוכה על המעמד הזה,מטעה.כיבושה של יבשת אמריקה בידי בני העמים האירופיים היה אהד ממעשי הכיבושים הדורסנ"ם ביותר שאירעו בהיסטוריה.הרוב המכריע של האוכלוסייה האינדיאנית נהרג במהלכם של מסעות הכיבוש האלה. מעשי נ,הרג הוצדקו על ידי הכובשים האירופיים,בין יושאר בנימוקים דתי

• פרט מצויר על פי תבליטי לכיש (ראו עמ־ ?1 26?־?.(? ציור: יהודית דקל. התבליט מתאר מטפחה יהודית הגולה מן העיר לניט הכבוטה בקדמת התמונה - נטים הנוטאות טקים וכלים; מאחור - אם ובנה יוטבות על גבי עגלה רת1מה?tc ui<? במרכז - ודיל אטור 1 ובידו חרב והוא מזרז את הפליטים 4

• יהושע כובש את העי (יהושע ?- (n? ציור סתוך כתב יד מהמאה ה?.13-? בחלק העליון של התמונה - אירועים במהלך כיבוש העיר ותל"ת מלכה (במרכז התמונה למעלה) בחלק התחתון - הגבעונים באים לכרות ברית עם יהושע (יהושע?(u,?

• פרט מצויר על פי קטע מתבליטי לכיש (ראו עסי ?.(126? (איור: יהודית דקל) התבליט מעטר את קירותיו של אחד מחדרי הארמון,והוא מתאר במפורט את כיבוש העיר לכיש ביהודה.בקטט זה נראה הסחנה האשורי שהוקם בזמן המצור.המהנה מוקף בגדר ובה עמדות שמירה.בחלק השמאלי העליון מוצבת מרכבת מלחמה מפוארת,אולי של המלך.ליד המרכבה מתקן לקטורת,ולידו ניצב הכוהן.בשאר חלקי הסחנה נראים ביתני סגורים שמתבצעות בהם מלאכות יומיומית כמו בישול בין הביתנים רובצות בהמות.ברקע - צמחייה אופיינית לארץ ישראל

• ?מצבת מישע - מצבת אבן שחורה שהתגלתה על ידי בדואים ב?1 868-? בריבון שבמואב.לאחר שסוחרי עתיקות וארכאולוגים החלו לגלות עניין במצבה,סברו הבדואים שגילו אותה כי היא מעוררת עניין מאחר שהיא מלאה זהב,והם ניפצו אותה במםרה לגלות את הזהב.לאחר מכן נמכרו שברי המצבה לארכאולוג צרפתי (בשם קלרמון גאנו?,(?והוא פענח את הכתוב על גביה.כיום מוצגת המצבה במוזאון הלובר שבפריז. על מישע מלך מואב ראו בנספח המושגים שבסוף הספר

• נספח א: מושגים ואישים

• נספח ב: הכנה לבחינת הבגרות - הצעד החמישי

• I תרגול מסכם

• II תשובון - תשובות לשאלות ההכנה לבגרות

صفحات:

1  2  3  4  5  7  8  9  10  11  12  13